רשומות
כל גרמי השמיים התאחדו על מנת למנוע ממני להגיע לפסטיבל הקומיקס היום בערב!
כל מי שהבטחתי לו חוברת ולא קיימתי, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל עם הכתובת שלכם ואני אשלח לכם בדואר תמורת 15 ש"ח (+משלוח) או תמורת חוברת משלכם..
עדכון מאוחר: זה המייל שלי : ortal.avraham@gmail.com
כל מי שהבטחתי לו חוברת ולא קיימתי, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל עם הכתובת שלכם ואני אשלח לכם בדואר תמורת 15 ש"ח (+משלוח) או תמורת חוברת משלכם..
עדכון מאוחר: זה המייל שלי : ortal.avraham@gmail.com
12 תגובות:
אממ... איפה בעמוד מתחבא המייל שלך?
אממ.. כן, צריך לדאוג לזה..
אההה.....למה אין לך פייסבוק? ושאלה יותר ברורה מאליה: איך זה שאת לא לסבית אם את כזאת מגניבה וכזה כישלון בקרב בני המין הטיפש?
זה גם מה שאני שואלת את עצמי.. החיים היו יכולים להיות הרבה יותר פשוטים..(לא באמת, בנות הרבה יותר גרועות..)
מהיכן הסקת שאני מגניבה? כל הבלוג עוסק בחוסר המגניבות הבלתי נלאה שלי..
וכן יש לי פייסבוק, אז הא לך!
אז למה כשחיפשתי את הפייסבוק שלך מצאתי רק אתיופיות בשם אורטל אברהם? לא נראה לי שזו את כי את נשמעת אשכנזיה מדי.
ותהיי לסבית, ישתלם לך. כל מה שאת מבכיינת עליו נחשב אצל לסביות סקסי: ציצים קטנים, שיער בלתי מסתדר, מודעות עצמית גבוהה מדי שאינה מאפשרת רצף חיים ספונטני, כדורים פסיכיאטרים.
וגם צריך להגיד שכל לסבית אוטומטית מעלה את האטרקטיביות שלה בעיני גברים פי 5 לפחות.
דבר ראשון, לא *כל* לסבית, שאלתי..
ושנית, כנראה שעוד לא מצאתי את הבחורה הנכונה.. :)
נ.ב. תנסי לחפש באנגלית.. תמונת הפרופיל שלי היא התמונה שהייתה לי אם במקרה הייתי רוצה להוציא דיסק בלדות אקוסטיות.
הלוו,
הגידי נא. התשלום הוא דרך פייפל? או שאת סולקת או משהו כזה.
לא, מצטערת, בדרך הישנה והטובה שנקראת דואר ישראל.. כמה אושר יש בהליכה לסניף הדואר בשמש הקופחת רק כדי לשלוח מזומנים לקומיקסאית רנדומלית ולדעת שאתה תורם לאמנות הישראלית/ לקומיקסאית הרנדומלית ומקבל תמורה בעד האגרה! שאל את דורי.. ד"א, דורי, קיבלתי את המכתב, החוברת בדרך אלייך!
בעולם מושלם היית לסבית אתיופית שופעת עם חשבון בפייפל. אבל אלו חייך, המצחינים, ומי אני שאתאונן. אז מה אני אמור לעשות? להניח מעות במעטפה מבויילת ולשלוח דרך הדואר כמו היינו ב 1984?
מצחיק שאתה אומר 1984.. נולדתי לעולם בו צורת התקשורת המגניבה ביותר היא הדואר (אין הנאה גדולה מלקבל מכתב בכתב יד על מכתביה של החתולים הסמוראים). אל תיתן יד לדחיקתו של המכתב לתהומות הנשיה, חבק אותו כאילו היה ג'סיקה אלבה בביקיני- לך לדואר, ידידי. לך לדואר.
אני רק רוצה לציין שלמרות שנאלצתי לצאת לשמש ועכשיו כולי שרוף (ארורים תהיו, גנים אשכנזים!) הכל יהיה שווה ברגע שאקבל את החוברת שלי. אני סופר את השניות...
הוסף רשומת תגובה